הקבינט האזרחי

מדד האוטונומיה: הגיע העת לשפה חדשה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

על מנת לצמצם את הסכסוך, הגיע העת לבחון את מערך הסמכויות לניהול חייהם של 2 מליון פלסטינים. לא צריך לעסוק בדברים שלא נדרשים לבטחוננו. כשלב ראשון, מיפינו 29 סמכויות כלכליות. מצאנו ש-54% מהן נמצאות בידי הפלסטינים, כאשר לחמאס ברצועת עזה יש יותר עצמאות מהרשות הפלסטינית ביו"ש.

ג'ייסון סילברמן
רועי שפי

פרסום משותף של היוזמה לצמצום הסכסכוך והקבינט האזרחי

לסכסוך הישראלי פלסטיני היסטוריה ארוכה וסבוכה. למדינת ישראל יש אינטרס לשמור על בטחונה, אך לצמצם מוקדי חיכוך מיותרים - כל עוד אין בכך פגיעה באינטרס הביטחוני שלנו. ככל שנצמצם את מוקדי החיכוך, כך ייטב לכולנו. השאלה היא איך עושים זאת. 

עבודה זו, המשותפת ליוזמה לצמצום הסכסוך ולקבינט האזרחי, יוצאת מנקודת הנחה שעלינו לקדם שני דברים: הפחתה למינימום של הסיכון הביטחוני הנשקף לישראלים, לצד הפחתה של ההתערבות בחיי הפלסטינים. לשם כך, מיפינו לראשונה את מכלול הסמכויות לניהול חיי הפלסטינים. על בסיסן, ניתן יהיה להבין איזה נקודות חיכוך מיותרות, והיכן ניתן לבטל או לייעל אותן, ללא פגיעה בנו. 

מיפוי מרחבי האוטונומיה הכלכלית

התחלנו בסוגיה הכלכלית. איתרנו 29 סמכויות כלכליות העוסקות בהיבטי סחר חוץ, ניהול פיסקאלי, ניהול מוניטארי ורגולציה. בגליון מיפוי הסמכויות, ניתן למצוא תשובות לשאלות שונות, דוגמת מי קובע מה ניתן לייבא ולייצא, מי מעניק רשיונות ייבוא ומי מחליט כיצד ינוהל תקציב הרשות. בדקנו כמה מהסמכויות הללו נמצאות בידי הפלסטינים - בין ברצועת עזה, ובין ביהודה ושומרון*. אלו התוצאות:

המימד הכלכלי של מדד האוטונומיה
* במקרים בהם הסמכות מוחזקת על ידי מצרים או הקהילה הבינלאומית (נמצאו שלושה מקרים כאלה, כולם ברצועת עזה), הגדרנו זאת כ-50% אוטונומיה. כאשר הסמכות נמצאת בידי ישראל, הגדרנו זאת כ-0% אוטונומיה.
** על מנת לחשב את מדד האוטונומיה המשוקלל, שקללנו את מספר התושבים הפלסטינים המתגוררים באזורים השונים ביהודה ובשומרון וברצועת עזה, כך שהמדד הסופי משקלל בתוכו את מספר התושבים והיקף האוטונומיה במסגרתה הם חיים כיום.

המיפוי עצמו התבסס על מגוון מקורות, ביניהם מסמכים של מוסדות ישראליים ופלסטיניים, דו"חות של גופים בינלאומיים והסכמים שנחתמו על ידי שני הצדדים. מעבודת המיפוי עולות מספר מסקנות:

ניהול הכלכלה: יש מקום לביזור

במסגרת בניית מדד האוטונומיה, החלטנו למפות ארבעה מימדים: האזרחי, המדיני, הבטחוני והכלכלי. השילוב של הארבעה יאפשר לקבל תמונה מלאה ורחבה על חלוקת הסמכויות של ישראל והפלסטינים ביו״ש ובעזה. התחלנו במימד הכלכלי, אשר בתוכו מצאנו ארבעה תחומים מרכזיים: מדיניות פיסקלית, מדיניות מוניטרית, רגולציה כלכלית וסחר חוץ. תחת כל תחום, הגדרנו שורת שאלות הנוגעות לתאי השטח השונים. 

השאלות הוגדרו לאחר שסרקנו את ההסכמים השונים שנחתמו. כל סמכות הוגדרה כשאלה - החל מ"מי קובע את שיעור הריבית על הפקדת כספים", דרך "מי מחליט להדפיס כסף נוסף למחזור" ועד ל"מי מחליט מה יוכלו לייבא". בחלק מהמקרים, הגדרת השאלה פתחה פתח למיפוי סמכויות נוספות. כך למשל הפרדנו בין הרשימה הכללית של הסחורות המותרות לייבוא לבין מתן ההיתרים הספציפי לחברות או יחידים המבקשים לייבא אותן.

כלל הסמכויות רוכזו בסופו של יום בטבלה אחת, לצד ההפניות למקורות השונים אשר הגדירו את הסמכויות. העברנו הטבלה להתייחסות גורמי מקצוע, ואלה הוטמעו במסמך.

טבלת הסמכויות שנבדקו: מיפוי המימד הכלכלי

אנו מזמינים את הציבור והמומחים העוסקים בנושא לעיין בטבלה הפתוחה לציבור, העיר, להוסיף ולתקן אותנו. אנו מאמינים בתהליכים פתוחים ומשתפים.

סיכום

תהליך המיפוי יצר שפה שמאפשרת לזהות הזדמנויות לצמצום הסכסוך, בלי לשלם מחיר ביטחוני. זהו מרחב חדש לדיון, וחלופה לשיח על פתרון הסכסוך. תחום הייצוא והשאלות ביחס למעורבות הישראלית בו הוא דוגמא לתהליך חשיבה שנכון שיקרה במערכות המדינה השונות. גם בתחומים אחרים, ניתן להפוך את השליטה הישראלית ליעילה יותר וזולה יותר, עם פחות מעורבות ופחות סיכון. זה הבסיס להצעה לסגור מכולות באזיקים אלקטרוניים מבוססי GPS על מנת למנוע בדיקה כפולה של סחורות. 

חשוב לזכור שגם במקומות בהן אין יכולת להעביר סמכויות לפלסטינים, ניתן לחפש את נקודות החיכוך הגבוהות במיוחד, ולחשוב כיצד ניתן לייעל אותן ולשמור על אוטונומיה מרבית. זה טוב לנו. זה טוב להם. מתוך הבנה שפתרון הסכסוך בשנים הקרובות הוא אינו יעד ריאלי. נכון לבחון היכן ניתן להפחית את התלות של הפלסטינים בנו, מבלי לפגוע בביטחון הישראלי. 


המסמך נכתב בשיתוף (א״ב):  אלון זילברשיין ,עומר בן משה, ניצן נגר ונועם רוזמן.

ליוו וסייעו: דנאל בן נמר וד"ר גל אלון.

לעיון נוסף:

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים
מחסום צה"ל ליד ים המלח. צילום: מארק ניימן (לע"מ)

מדד האוטונומיה: הגיע העת לשפה חדשה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

על מנת לצמצם את הסכסוך, הגיע העת לבחון את מערך הסמכויות לניהול חייהם של 2 מליון פלסטינים. לא צריך לעסוק בדברים שלא נדרשים לבטחוננו. כשלב ראשון, מיפינו 29 סמכויות כלכליות. מצאנו ש-54% מהן נמצאות בידי הפלסטינים, כאשר לחמאס ברצועת עזה יש יותר עצמאות מהרשות הפלסטינית ביו"ש.

פרסום משותף של היוזמה לצמצום הסכסכוך והקבינט האזרחי

לסכסוך הישראלי פלסטיני היסטוריה ארוכה וסבוכה. למדינת ישראל יש אינטרס לשמור על בטחונה, אך לצמצם מוקדי חיכוך מיותרים - כל עוד אין בכך פגיעה באינטרס הביטחוני שלנו. ככל שנצמצם את מוקדי החיכוך, כך ייטב לכולנו. השאלה היא איך עושים זאת. 

עבודה זו, המשותפת ליוזמה לצמצום הסכסוך ולקבינט האזרחי, יוצאת מנקודת הנחה שעלינו לקדם שני דברים: הפחתה למינימום של הסיכון הביטחוני הנשקף לישראלים, לצד הפחתה של ההתערבות בחיי הפלסטינים. לשם כך, מיפינו לראשונה את מכלול הסמכויות לניהול חיי הפלסטינים. על בסיסן, ניתן יהיה להבין איזה נקודות חיכוך מיותרות, והיכן ניתן לבטל או לייעל אותן, ללא פגיעה בנו. 

מיפוי מרחבי האוטונומיה הכלכלית

התחלנו בסוגיה הכלכלית. איתרנו 29 סמכויות כלכליות העוסקות בהיבטי סחר חוץ, ניהול פיסקאלי, ניהול מוניטארי ורגולציה. בגליון מיפוי הסמכויות, ניתן למצוא תשובות לשאלות שונות, דוגמת מי קובע מה ניתן לייבא ולייצא, מי מעניק רשיונות ייבוא ומי מחליט כיצד ינוהל תקציב הרשות. בדקנו כמה מהסמכויות הללו נמצאות בידי הפלסטינים - בין ברצועת עזה, ובין ביהודה ושומרון*. אלו התוצאות:

המימד הכלכלי של מדד האוטונומיה
* במקרים בהם הסמכות מוחזקת על ידי מצרים או הקהילה הבינלאומית (נמצאו שלושה מקרים כאלה, כולם ברצועת עזה), הגדרנו זאת כ-50% אוטונומיה. כאשר הסמכות נמצאת בידי ישראל, הגדרנו זאת כ-0% אוטונומיה.
** על מנת לחשב את מדד האוטונומיה המשוקלל, שקללנו את מספר התושבים הפלסטינים המתגוררים באזורים השונים ביהודה ובשומרון וברצועת עזה, כך שהמדד הסופי משקלל בתוכו את מספר התושבים והיקף האוטונומיה במסגרתה הם חיים כיום.

המיפוי עצמו התבסס על מגוון מקורות, ביניהם מסמכים של מוסדות ישראליים ופלסטיניים, דו"חות של גופים בינלאומיים והסכמים שנחתמו על ידי שני הצדדים. מעבודת המיפוי עולות מספר מסקנות:

  • מעורבותם של הגופים הבינלאומיים ומצרים גורמת לכך ששלטון החמאס בעזה תלוי פחות בישראל לעומת הרשות הפלסטינית השולטת באזורי A ו-B. ישנן 3 סמכויות בתחום סחר החוץ בהן מחזיקה ישראל בגדה, אשר אינם מוחזקות על ידה בעזה.  
  • ככלל, הפלסטינים מחזיקים בכמחצית מהסמכויות הכלכליות (54%). ישראל מחזיקה ברוב הסמכויות בנושא היבוא, שהיא המשמעותית ביותר לבטחוננו, אך גם ברוב הסמכויות בתחום היצוא. זאת, למרות שהסיכון הבטחוני מייצוא סחורות הוא כנראה נמוך. 
  • הרשות הפלסטינית חתומה על הסכמים עם מדינות שונות בעולם על אף שהיא אינה מדינה, מה שמראה שהיא מנהלת יחסי חוץ כלכליים ברמת אוטונומיה גבוהה.

ניהול הכלכלה: יש מקום לביזור

במסגרת בניית מדד האוטונומיה, החלטנו למפות ארבעה מימדים: האזרחי, המדיני, הבטחוני והכלכלי. השילוב של הארבעה יאפשר לקבל תמונה מלאה ורחבה על חלוקת הסמכויות של ישראל והפלסטינים ביו״ש ובעזה. התחלנו במימד הכלכלי, אשר בתוכו מצאנו ארבעה תחומים מרכזיים: מדיניות פיסקלית, מדיניות מוניטרית, רגולציה כלכלית וסחר חוץ. תחת כל תחום, הגדרנו שורת שאלות הנוגעות לתאי השטח השונים. 

השאלות הוגדרו לאחר שסרקנו את ההסכמים השונים שנחתמו. כל סמכות הוגדרה כשאלה - החל מ"מי קובע את שיעור הריבית על הפקדת כספים", דרך "מי מחליט להדפיס כסף נוסף למחזור" ועד ל"מי מחליט מה יוכלו לייבא". בחלק מהמקרים, הגדרת השאלה פתחה פתח למיפוי סמכויות נוספות. כך למשל הפרדנו בין הרשימה הכללית של הסחורות המותרות לייבוא לבין מתן ההיתרים הספציפי לחברות או יחידים המבקשים לייבא אותן.

כלל הסמכויות רוכזו בסופו של יום בטבלה אחת, לצד ההפניות למקורות השונים אשר הגדירו את הסמכויות. העברנו הטבלה להתייחסות גורמי מקצוע, ואלה הוטמעו במסמך.

טבלת הסמכויות שנבדקו: מיפוי המימד הכלכלי

אנו מזמינים את הציבור והמומחים העוסקים בנושא לעיין בטבלה הפתוחה לציבור, העיר, להוסיף ולתקן אותנו. אנו מאמינים בתהליכים פתוחים ומשתפים.

סיכום

תהליך המיפוי יצר שפה שמאפשרת לזהות הזדמנויות לצמצום הסכסוך, בלי לשלם מחיר ביטחוני. זהו מרחב חדש לדיון, וחלופה לשיח על פתרון הסכסוך. תחום הייצוא והשאלות ביחס למעורבות הישראלית בו הוא דוגמא לתהליך חשיבה שנכון שיקרה במערכות המדינה השונות. גם בתחומים אחרים, ניתן להפוך את השליטה הישראלית ליעילה יותר וזולה יותר, עם פחות מעורבות ופחות סיכון. זה הבסיס להצעה לסגור מכולות באזיקים אלקטרוניים מבוססי GPS על מנת למנוע בדיקה כפולה של סחורות. 

חשוב לזכור שגם במקומות בהן אין יכולת להעביר סמכויות לפלסטינים, ניתן לחפש את נקודות החיכוך הגבוהות במיוחד, ולחשוב כיצד ניתן לייעל אותן ולשמור על אוטונומיה מרבית. זה טוב לנו. זה טוב להם. מתוך הבנה שפתרון הסכסוך בשנים הקרובות הוא אינו יעד ריאלי. נכון לבחון היכן ניתן להפחית את התלות של הפלסטינים בנו, מבלי לפגוע בביטחון הישראלי. 


המסמך נכתב בשיתוף (א״ב):  אלון זילברשיין ,עומר בן משה, ניצן נגר ונועם רוזמן.

ליוו וסייעו: דנאל בן נמר וד"ר גל אלון.

עדכוני השפעה:

No items found.

אזכורים בתקשורת:

No items found.

לעיון נוסף:

ג'ייסון סילברמן

המאמר נכתב בשיתוף:

רועי שפיג'ייסון סילברמן

רועי מגיע מהשוק העסקי, מרקע טכנולוגי. כיום הוא מייעץ לקרן השקעות ולומד לתואר שני.

המאמר נכתב בשיתוף עם:

פרסומים נוספים