הקבינט האזרחי

איך ישראל הכניסה את הקורונה מהשער הקדמי בנתב"ג, ואיך לא חוזרים על טעות פעמיים

המחשבה כאילו מסרון או עלון מידע ישלחו אנשים לבידוד - עלתה במחיר השבתת המשק. איך נכון שייראו החיים בנתב"ג כדי למנוע את חזרת הקורונה לחיינו?

ד"ר גל אלון

מדינת ישראל היתה מהראשונות לזהות את עוצמת הסכנה של הקורונה, אך כגודל הזיהוי, כך גודל ההחמצה: צווים נחתמו, טיסות בוטלו, אך במשך חודש וחצי נתב"ג התנהל כרגיל. למעט עלונים ומסרונים - איש לא חיכה לחוזרים עם הנחיות בידוד, איש לא דאג להבטיח שייכנסו לבידוד ואיש אף לא לקח את פרטיהם האישיים. 

הנתונים שנאספו על ידי מפא"ת במשרד הביטחון מראים את מחיר הטעות: עד ל-11 במארס, 77% מהחולים שאומתו הגיעו מחו"ל. החולה הראשון שנדבק שלא ממגע עם חוזר מחו"ל התגלה בישראל רק לאחר חודש וחצי. אף כי לישראל יש שער כניסה מרכזי אחד (נתב"ג) - הנגיף הצליח להיכנס ארצה.  

גרף: שיעור הנדבקים שהיו בחו"ל מסך הנדבקים, על פי תאריך

נדרש שינוי בהליכי הכניסה לישראל. ועדין, השינוי יאפשר להקטין את הסיכון, אך לא למנוע אותו לחלוטין: לחלק משמעותי מנשאי הנגיף אין תסמינים כלל (ביפן אמדו זאת ב-30%, אך יש דיווחים שונים), והתסמינים שיש מתגלים בממוצע רק לאחר כ-5 ימים (בכ-10% מהמקרים התסמינים יתגלו רק לאחר 7-28 ימים).  

מדרג הצעדים - מול מדרג הסיכונים

בעולם ניתן לזהות מדרג של צעדים אשר הופעלו בשדות התעופה בהתאם למידת הסיכון של הנכנסים. מידת הסיכון ביחס לכל נוסע יכולה להיקבע על פי מספר מרכיבים: 

  1. הסיכון במדינה: מצב התחלואה והגידול בתחלואה במדינת המקור או המעבר. מדינות בהם יש התפרצות הן מסוכנות יותר מאלה בהן המחלה רגועה. 
  2. הסיכון בטיסה: טיסה שבה התגלה נוסע אחד או יותר עם תסמינים. למרות מערכות סינון האוויר, הסיכון להידבקות בטיסה עולה כמו בנסיעה באוטובוס.  
  3. הסיכון בנוסע: בדיקה רפואית, תחקור בריאותי או טופס מאפשרים לאתר תסמינים או מגע עם חולה מאומת, אף כי בקנדה ב-2003 הדבר לא הוכח כמועיל.

מדרג הצעדים הננקטים (מעבר לאיסור טיסות) צריך להתאים עצמו למידת הסיכון, מהקל עד הכבד:

בכל הצעדים יש להבטיח את מוגנות אנשי הצוות בשדה התעופה ובתהליך כולו: מספיקה שיחה אחת בין הנוסע החולה (שאינו יודע זאת) לבין אחד המאבטחים ליצירת שרשרת הדבקה ארוכה. 

איך עושים זאת בישראל

ישראל נמצאת במצב טוב למימוש חלק גדול מהמלצות אלה: מערך האבטחה הישראלי בכל שדה תעופה בעולם יכול בקלות יחסית להטמיע גם תשאול בריאותי ובדיקות, כולל דחיית טיסות במקרה הצורך. משרד הביטחון כבר שכר מלוניות, ובמידת הצורך, יכול להסיע את כל החוזרים לישראל אליהן. 

נקודת התרופה שהביאה את הקורונה לישראל היא ככל הנראה סוגיית האכיפה. המחשבה שמאות ואלפי אנשים ייכנסו לבידוד בהודעת SMS - נעה בין אופטימיות לבין רשלנות. סיפורם של החרדים אשר עלו על טיסת אל-על או הישראלים שסרבו להתחייב שייכנסו לבידוד - מלמד את הצורך בשינוי עמוק. 

סינגפור למשל, שילבה טכנולוגיה למעקב אחר הנדבקים לצד מדיניות אכיפה אגרסיבית והגבלות המוגדרות דרך שלוש רמות בידוד שונות, בראשן צו בידוד (Quarantine Order) והודעת בידוד ביתי (Stay-home Notice), שהפרתן תביא לקנסות כבדים, עד כדי שלילת מעמד תושבות. 

חלוקת העלויות

אין הגיון לייצר זיקה בין תהליך הכניסה והבדיקות המתבצעות במסגרתו לבין מעמד הנכנס (אזרח, עולה, תושב או מבקר), שהרי הסיכון הנשקף מהנוסע - אינו קשור למעמדו האזרחי. יחד עם זאת, יש מקום לקבוע שאזרחים זרים יישאו בעלויות הבדיקה והשהייה במתקנים מדינתיים, ככל שהדבר יידרש. 

סיכום

הקורונה חמקה מבין ידינו פעם אחת, כשהצליחה להיכנס ארצה. נקיטת צעדים נכונים בשדה התעופה, לצד מהלכי אכיפה, יקטינו את הסיכון שתעשה זאת שוב. למידה מהשינויים במדיניות הכניסה בסינגפור, טיאוון והונג קונג מראה שניתן לשטח את העקומה. מה שברור הוא שלא ניתן עוד להסתפק בחלוקת עלונים ובשליחת מסרונים: המחשבה שאנשים יכניסו עצמם לבידוד בשל מסרון - הוכחה כשגויה.


---

אודיה בראון היתה שותפה בכתיבת הפרסום ובמחקר המהיר שקדם לו. תודה גדולה לעו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, אשר דייק והעשיר את הדברים. תודה גם לפרופ' יואל דונחין, המנהל הרפואי של תחנת מד"א בנתב"ג, אשר תרם מרעיונותיו ותובנותיו.

לעיון נוסף:

ארגון התעופה העולמי, התעופה האווירית ווירוס הקורונה, נבדק ב-25/3/2020

New York Times, הם השתלטו על הקורונה - וכך הם עשו זאת, נבדק 13/3/2020

מפא"ת, גליון נתונים אודות הנדבקים בקורונה בישראל, נבדק ב-24/3/2020

Sky News, חברי הפרלמנט עודכנו: בדיקת קורונה מהפכנית תהיה זמינה בתוך ימים, נבדק ב-25/3/2020

The Conversation, איך עובדות בדיקות הקורונה ומה מפותח בימים אלה, נבדק ב-25/3/2020

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים
לע"מ

איך ישראל הכניסה את הקורונה מהשער הקדמי בנתב"ג, ואיך לא חוזרים על טעות פעמיים

המחשבה כאילו מסרון או עלון מידע ישלחו אנשים לבידוד - עלתה במחיר השבתת המשק. איך נכון שייראו החיים בנתב"ג כדי למנוע את חזרת הקורונה לחיינו?

מדינת ישראל היתה מהראשונות לזהות את עוצמת הסכנה של הקורונה, אך כגודל הזיהוי, כך גודל ההחמצה: צווים נחתמו, טיסות בוטלו, אך במשך חודש וחצי נתב"ג התנהל כרגיל. למעט עלונים ומסרונים - איש לא חיכה לחוזרים עם הנחיות בידוד, איש לא דאג להבטיח שייכנסו לבידוד ואיש אף לא לקח את פרטיהם האישיים. 

הנתונים שנאספו על ידי מפא"ת במשרד הביטחון מראים את מחיר הטעות: עד ל-11 במארס, 77% מהחולים שאומתו הגיעו מחו"ל. החולה הראשון שנדבק שלא ממגע עם חוזר מחו"ל התגלה בישראל רק לאחר חודש וחצי. אף כי לישראל יש שער כניסה מרכזי אחד (נתב"ג) - הנגיף הצליח להיכנס ארצה.  

גרף: שיעור הנדבקים שהיו בחו"ל מסך הנדבקים, על פי תאריך

נדרש שינוי בהליכי הכניסה לישראל. ועדין, השינוי יאפשר להקטין את הסיכון, אך לא למנוע אותו לחלוטין: לחלק משמעותי מנשאי הנגיף אין תסמינים כלל (ביפן אמדו זאת ב-30%, אך יש דיווחים שונים), והתסמינים שיש מתגלים בממוצע רק לאחר כ-5 ימים (בכ-10% מהמקרים התסמינים יתגלו רק לאחר 7-28 ימים).  

מדרג הצעדים - מול מדרג הסיכונים

בעולם ניתן לזהות מדרג של צעדים אשר הופעלו בשדות התעופה בהתאם למידת הסיכון של הנכנסים. מידת הסיכון ביחס לכל נוסע יכולה להיקבע על פי מספר מרכיבים: 

  1. הסיכון במדינה: מצב התחלואה והגידול בתחלואה במדינת המקור או המעבר. מדינות בהם יש התפרצות הן מסוכנות יותר מאלה בהן המחלה רגועה. 
  2. הסיכון בטיסה: טיסה שבה התגלה נוסע אחד או יותר עם תסמינים. למרות מערכות סינון האוויר, הסיכון להידבקות בטיסה עולה כמו בנסיעה באוטובוס.  
  3. הסיכון בנוסע: בדיקה רפואית, תחקור בריאותי או טופס מאפשרים לאתר תסמינים או מגע עם חולה מאומת, אף כי בקנדה ב-2003 הדבר לא הוכח כמועיל.

מדרג הצעדים הננקטים (מעבר לאיסור טיסות) צריך להתאים עצמו למידת הסיכון, מהקל עד הכבד:

  • אספקת ציוד הגנה ובידוד בתוך המטוס: ניתן לצמצם הסיכון להידבקות בטיסה עצמה, דרך אספקת מסכות פנים וציוד נוסף לכל הטסים או לחלקם.
  • איסור טיסות ללא הצהרת בריאות או אישור רפואי: בסינגפור למשל דרשו הגשת הצהרת בריאות קודם הנחיתה במדינה, דרך אתר אינטרנט או אפליקציה ייעודית.
  • תשאול רפואי בנקודות ההמראה והנחיתה: טאיוואן העלתה רופאים על מטוסים כבר בינואר, על מנת לתחקר את הטסים ביחס למצבם ולאנשים איתם נפגשו.  
  • בדיקת קורונה בנקודות ההמראה והנחיתה: אם הדיווחים על בדיקות קורונה אמינות ומהירות נכונים (1 | 2 | 3), ניתן לבדוק הטסים באזור ייעודי. בהונג קונג למשל ערכו בדיקות חום לכל הנכנסים (ל-87% מהחולים יהיה חום), וגם קנדה עשתה זאת בעבר.  
  • הטלת אחריות אישית על החוזרים: סינגפור הודיעה שתגבה את מלוא עלות הטיפול הבריאותי מתושבים שיתגלו אצלם תסמינים לאחר חזרתם מחו"ל, דבר הדומה להטלת קנסות בארץ. 
  • שליחת הנכנסים לבידוד ביתי עם צעדי אכיפה: הדבר מחייב הסעה במונית ריקה הביתה, מתן הנחיות ברורות ומסכת פנים לנוסע והפעלת קנסות ועונשים. לא רק הודעת SMS.
  • שליחת הנכנסים לבידוד במתקן מדינתי: סין מעבירה את כלל הנוסעים למתקן בידוד ממשלתי לתקופה שתאפשר לזהות סימני הידבקות, תוך מתן ציוד הגנה להם ולצוות.  

בכל הצעדים יש להבטיח את מוגנות אנשי הצוות בשדה התעופה ובתהליך כולו: מספיקה שיחה אחת בין הנוסע החולה (שאינו יודע זאת) לבין אחד המאבטחים ליצירת שרשרת הדבקה ארוכה. 

איך עושים זאת בישראל

ישראל נמצאת במצב טוב למימוש חלק גדול מהמלצות אלה: מערך האבטחה הישראלי בכל שדה תעופה בעולם יכול בקלות יחסית להטמיע גם תשאול בריאותי ובדיקות, כולל דחיית טיסות במקרה הצורך. משרד הביטחון כבר שכר מלוניות, ובמידת הצורך, יכול להסיע את כל החוזרים לישראל אליהן. 

נקודת התרופה שהביאה את הקורונה לישראל היא ככל הנראה סוגיית האכיפה. המחשבה שמאות ואלפי אנשים ייכנסו לבידוד בהודעת SMS - נעה בין אופטימיות לבין רשלנות. סיפורם של החרדים אשר עלו על טיסת אל-על או הישראלים שסרבו להתחייב שייכנסו לבידוד - מלמד את הצורך בשינוי עמוק. 

סינגפור למשל, שילבה טכנולוגיה למעקב אחר הנדבקים לצד מדיניות אכיפה אגרסיבית והגבלות המוגדרות דרך שלוש רמות בידוד שונות, בראשן צו בידוד (Quarantine Order) והודעת בידוד ביתי (Stay-home Notice), שהפרתן תביא לקנסות כבדים, עד כדי שלילת מעמד תושבות. 

חלוקת העלויות

אין הגיון לייצר זיקה בין תהליך הכניסה והבדיקות המתבצעות במסגרתו לבין מעמד הנכנס (אזרח, עולה, תושב או מבקר), שהרי הסיכון הנשקף מהנוסע - אינו קשור למעמדו האזרחי. יחד עם זאת, יש מקום לקבוע שאזרחים זרים יישאו בעלויות הבדיקה והשהייה במתקנים מדינתיים, ככל שהדבר יידרש. 

סיכום

הקורונה חמקה מבין ידינו פעם אחת, כשהצליחה להיכנס ארצה. נקיטת צעדים נכונים בשדה התעופה, לצד מהלכי אכיפה, יקטינו את הסיכון שתעשה זאת שוב. למידה מהשינויים במדיניות הכניסה בסינגפור, טיאוון והונג קונג מראה שניתן לשטח את העקומה. מה שברור הוא שלא ניתן עוד להסתפק בחלוקת עלונים ובשליחת מסרונים: המחשבה שאנשים יכניסו עצמם לבידוד בשל מסרון - הוכחה כשגויה.


---

אודיה בראון היתה שותפה בכתיבת הפרסום ובמחקר המהיר שקדם לו. תודה גדולה לעו"ד מאיר רובין, מנכ"ל פורום קהלת, אשר דייק והעשיר את הדברים. תודה גם לפרופ' יואל דונחין, המנהל הרפואי של תחנת מד"א בנתב"ג, אשר תרם מרעיונותיו ותובנותיו.

לעיון נוסף:

נוסח להדפסה

ד"ר גל אלון

גל ייסד את תובנות, שסייעה לשתף כמיליון בני אדם בהחלטות. קודם לכן, הקים את מערך התכנון בממשלה, בעת שירותו במשרד ראש הממשלה.

המאמר נכתב בשיתוף:

ד"ר גל אלון

גל ייסד את תובנות, שסייעה לשתף כמיליון בני אדם בהחלטות. קודם לכן, הקים את מערך התכנון בממשלה, בעת שירותו במשרד ראש הממשלה.

המאמר נכתב בשיתוף עם:

פרסומים נוספים