הקבינט האזרחי

שומרים על עצמנו: 10 עצות לציבור הרחב

לראשונה, במקום פניה אל הממשלה והכנסת, אנו פונים לציבור הרחב: זו הדרך בה נוכל לשמור על המשפחה, הקהילה והמדינה שלנו. אין לנו ארץ אחרת.

צוות הקבינט האזרחי

ישראל נמצאת בתוך "סגר" נוסף. אם נרצה, המהלך יצליח, והיקף ההדבקה ירד. אם לא נרצה, לסגר לא תהיה משמעות. אלא שהמטרה חשובה בהרבה מהויכוחים והעימותים. אם כל אחד מאיתנו ימשיך להתנהג כרגיל, כולנו נפסיד. במציאות שכזו, מה שנשאר הוא לסמוך על עצמנו, האזרחים. 

עד כה יצר הקבינט האזרחי מסמכי מדיניות שיועדו לשנות החלטות שלטוניות. כעת, בפעם הראשונה, החלטנו להביא המלצות לציבור הרחב. זו הדרך לשמור על עצמנו. על המשפחה, הקהילה והמדינה שלנו.

قراءة النصيحة باللغة العربية  
ምክሮች እራሳችንን ይንከባከቡ-ለአጠቃላይ   ህዝብ 10

(1) לא לוקחים סיכון: לא מתקרבים ושמים מסכה

אם יש ספק - אין ספק. לא מתקרבים פיזית לאחרים, גם בסופר, בפארק ובחוץ, אלא אם ממש חייבים. חובשים תמיד מסכה על הפה והאף ליד אנשים, ומעירים למי שלא עושה זאת. הנתונים חד משמעיים: סיכויי ההדבקה לשני אנשים עם מסכות נמוכים ביותר בשמירה על מרחק סביר (עלונים להדפסה).


(2) יוצאים החוצה, למרחב הפתוח, כמה שאפשר

החגים עלולים להוות סכנה של ממש. לכן, כל מה שאפשר לקיים בחוץ - מקיימים בחוץ, ושומרים מרחק מאחרים: מפגשים חבריים, פגישה עסקית או כל מפגש אחר שחייבים לעשות. השהות בחוץ, בשילוב עם שמירת מרחק ומסכות, מקטינה משמעותית את סיכויי ההדבקה. 


(3) לא דוחים טיפול רפואי, גם תחת הסגר

יש לכם בדיקה שגרתית מתקרבת? לכו אליה. מרגישים רע? התקשרו לקופת החולים. מרגישים רע מאוד? לכו למיון. הסכנה להידבק בקורונה נמוכה לרוב מהסכנות הטמונות באי קבלת טיפול רפואי בזמן. בסגר הקודם, החשש מהליכה לבתי החולים יצר נזק בריאותי. צרו קשר עם קופת החולים, ובחירום, לכו למיון. 


(4) מדברים על החרדה הכלכלית (אם קיימת) עם אחרים

החרדה הכלכלית לרוב לא מאפשרת בחינה של המצב לאשורו. לכן מומלץ לחכות למצב של רגיעה, ורצוי לעשות זאת עם בני משפחה או חבר.ה שיכולים לעזור ולייעץ. לרוב ניווכח שהמצב פחות נורא מהחששות. גם אם נדרשים שינויים משמעותיים, דברי על השינוי במשפחה. נסו להפחית מהמתח הכלכלי מרכיב של בושה, אשמה וגאווה.

(5) מבקשים עזרה - ומציעים עזרה. זה הזמן לערבות הדדית

השכן ממול התאלמן? או בן משפחה מובטל? זה הזמן להרים טלפון. לדבר. לקיים מפגש דיגיטלי. גם עם סבא וסבתא וכל פנסיונר בבניין. קחו אחריות, ובואו לא נהיה לבד. אם מרגישים בודדים, אל תפחדו לשתף ולבקש עזרה (חייגו 1202 כיתבו לסה"ר או פנו למיון נפשי). קופות החולים מציעות שלושה מפגשים טלפונים בחינם


(6) אוכלים נכון ומפחיתים במשקל, כי כל קילו יכול לסכן

יש קשר ברור בין עודף משקל לבין הסיכון מהקורונה, גם בקרב צעירים. הסגר עלול גם לדרדר את איכות התזונה שלנו, וכך גם את הבריאות. לכן, מצמצמים צריכה של מזונות אולטרא מעובדים ומשקאות ממותקים, ממעיטים במוצרים מן החי (בעיקר בשר בקר) ואוכלים הרבה פירות, ירקות קטניות ודגנים מלאים. בסופר - בוחרים לקנות אוכל בריא


(7) נאבקים כדי להפחית עישון וצריכת אלכוהול 

הסגר מגדיל את הסיכון לעישון מוגבר ולשימוש באלכוהול. עישון הופך את הקורונה לקטלנית יותר ואלכוהול פוגע במערכת החיסונית. זה הזמן להפחית אותם ולהיעזר בשירותים חינמיים כמו מוקד 6800*, קבוצות מקוונות בקופות החולים, קהילות גמילה או קבוצות בפייסבוק. כדי לשמור על המשפחה, לא מעשנים בבית ומקפידים על מרחק של 15 צעדים (10 מטרים) ממנו. 

(8) עושים פעילות גופנית. זה מתבקש, בעיקר בסגר

מתחילים בהדרגה, ומנסים להגיע ל-30 דקות ליום לפחות. לפעילות גופנית יומיומית וסדירה חשיבות רבה. היא כמו תרופה למניעה ולטיפול במחלות רבות, אשר עלולות להפוך את הקורונה לקטלנית יותר. הסגר הוא זמן מעולה לכך. לא חייבים חדר כושר. גם שיעורי כושר בזום, עלייה וירידה במדרגות או תרגילים בבית יעשו הבדל. 


(9) מנהלים שגרה סדורה, עם מפגשים חברתיים כל יום

שינה איכותית, אכילה מסודרת ופעילויות מהנות עוזרות לשמור על הנפש שלנו. השגרה מרגיעה. כדאי לשלב בה פעילות אהובה (בישול משותף למשל). הסגר הוא סיר לחץ, שצריך לתת לו מפלט. ביחד ולחוד. חשוב להיפגש עם חברים או משפחה כל יום, וירטואלית. אל תפחדו לדבר על מה שמטריד, והציעו עזרה.  


(10) מתכננים את השגרה - יחד עם הילדים 

הסגר מורכב לא פחות עבור הילדים. חשוב לתכנן ביחד שיגרה המותאמת לגיל הילד, כולל למידה מרחוק, משחק וקריאה. חשוב לנסות ולשמור על שעות ערות ושינה דומות לשגרה, להקדיש זמן לכל ילד (ולתת לו לבחור פעילות משותפת!), להגביל זמן מסך, ולאתר מצבי חשש, לחץ וחרדה. כדאי לשמר את המסגרות שהיו לילדים לפני הסגר. 


עצת הזהב: מפסיקים לשנוא. זה הזמן להיות ביחד.

כולנו יחד בסרט הזה. אין אף מגזר בחברה הישראלית שאחראי לבדו לקורונה. הפילוג והשיסוי פוגעים קודם כל בנו. יש לנו מטרה משותפת. זה הזמן לעזור זה לזה ולהבין זה לליבו של זה.

סייעו בכתיבה (ע"פ סדר הא-ב): ד״ר גלעד אגר, פסיכיאטר בביה״ח גהה מקבוצת הכללית וחבר ועד איגוד הפסיכיאטריה בישראל; ד"ר דורית אדלר. תזונאית ומוסמכת לבריאות הציבור. נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא; ד"ר יעל בר-זאב, רופאה מומחית בבריאות הציבור, מרצה בכירה, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית; פרופ' ניר גביש, פרופסור חבר למתמטיקה שימושית, במחלקה למתמטיקה בטכניון; הרב פנחס גרוס, מנכ"ל מתחברים לתעסוקה וחבר מועצת העיר אלעד; ד״ר חורש דור-חיים, פיזיולוג, מנכ"ל O2, אגף אדם לקידום בריאות ורפואת ספורט, בקמפוס ספרא גבעת רם, האוניברסיטה העברית; ד״ר יואב יחזקאלי, רופא משפחה עצמאי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה; ד״ר צבי פישל, יו״ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית בישראל; ד״ר אסנת קידר,  בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה.

עריכה: רועי שפי, מזכ״ל הקבינט האזרחי וד"ר גל אלון, מייסד המיזם.

לעיון נוסף:

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים
צילום: אבי אוחיון, לע"מ

שומרים על עצמנו: 10 עצות לציבור הרחב

לראשונה, במקום פניה אל הממשלה והכנסת, אנו פונים לציבור הרחב: זו הדרך בה נוכל לשמור על המשפחה, הקהילה והמדינה שלנו. אין לנו ארץ אחרת.

ישראל נמצאת בתוך "סגר" נוסף. אם נרצה, המהלך יצליח, והיקף ההדבקה ירד. אם לא נרצה, לסגר לא תהיה משמעות. אלא שהמטרה חשובה בהרבה מהויכוחים והעימותים. אם כל אחד מאיתנו ימשיך להתנהג כרגיל, כולנו נפסיד. במציאות שכזו, מה שנשאר הוא לסמוך על עצמנו, האזרחים. 

עד כה יצר הקבינט האזרחי מסמכי מדיניות שיועדו לשנות החלטות שלטוניות. כעת, בפעם הראשונה, החלטנו להביא המלצות לציבור הרחב. זו הדרך לשמור על עצמנו. על המשפחה, הקהילה והמדינה שלנו.

قراءة النصيحة باللغة العربية  
ምክሮች እራሳችንን ይንከባከቡ-ለአጠቃላይ   ህዝብ 10

(1) לא לוקחים סיכון: לא מתקרבים ושמים מסכה

אם יש ספק - אין ספק. לא מתקרבים פיזית לאחרים, גם בסופר, בפארק ובחוץ, אלא אם ממש חייבים. חובשים תמיד מסכה על הפה והאף ליד אנשים, ומעירים למי שלא עושה זאת. הנתונים חד משמעיים: סיכויי ההדבקה לשני אנשים עם מסכות נמוכים ביותר בשמירה על מרחק סביר (עלונים להדפסה).


(2) יוצאים החוצה, למרחב הפתוח, כמה שאפשר

החגים עלולים להוות סכנה של ממש. לכן, כל מה שאפשר לקיים בחוץ - מקיימים בחוץ, ושומרים מרחק מאחרים: מפגשים חבריים, פגישה עסקית או כל מפגש אחר שחייבים לעשות. השהות בחוץ, בשילוב עם שמירת מרחק ומסכות, מקטינה משמעותית את סיכויי ההדבקה. 


(3) לא דוחים טיפול רפואי, גם תחת הסגר

יש לכם בדיקה שגרתית מתקרבת? לכו אליה. מרגישים רע? התקשרו לקופת החולים. מרגישים רע מאוד? לכו למיון. הסכנה להידבק בקורונה נמוכה לרוב מהסכנות הטמונות באי קבלת טיפול רפואי בזמן. בסגר הקודם, החשש מהליכה לבתי החולים יצר נזק בריאותי. צרו קשר עם קופת החולים, ובחירום, לכו למיון. 


(4) מדברים על החרדה הכלכלית (אם קיימת) עם אחרים

החרדה הכלכלית לרוב לא מאפשרת בחינה של המצב לאשורו. לכן מומלץ לחכות למצב של רגיעה, ורצוי לעשות זאת עם בני משפחה או חבר.ה שיכולים לעזור ולייעץ. לרוב ניווכח שהמצב פחות נורא מהחששות. גם אם נדרשים שינויים משמעותיים, דברי על השינוי במשפחה. נסו להפחית מהמתח הכלכלי מרכיב של בושה, אשמה וגאווה.

(5) מבקשים עזרה - ומציעים עזרה. זה הזמן לערבות הדדית

השכן ממול התאלמן? או בן משפחה מובטל? זה הזמן להרים טלפון. לדבר. לקיים מפגש דיגיטלי. גם עם סבא וסבתא וכל פנסיונר בבניין. קחו אחריות, ובואו לא נהיה לבד. אם מרגישים בודדים, אל תפחדו לשתף ולבקש עזרה (חייגו 1202 כיתבו לסה"ר או פנו למיון נפשי). קופות החולים מציעות שלושה מפגשים טלפונים בחינם


(6) אוכלים נכון ומפחיתים במשקל, כי כל קילו יכול לסכן

יש קשר ברור בין עודף משקל לבין הסיכון מהקורונה, גם בקרב צעירים. הסגר עלול גם לדרדר את איכות התזונה שלנו, וכך גם את הבריאות. לכן, מצמצמים צריכה של מזונות אולטרא מעובדים ומשקאות ממותקים, ממעיטים במוצרים מן החי (בעיקר בשר בקר) ואוכלים הרבה פירות, ירקות קטניות ודגנים מלאים. בסופר - בוחרים לקנות אוכל בריא


(7) נאבקים כדי להפחית עישון וצריכת אלכוהול 

הסגר מגדיל את הסיכון לעישון מוגבר ולשימוש באלכוהול. עישון הופך את הקורונה לקטלנית יותר ואלכוהול פוגע במערכת החיסונית. זה הזמן להפחית אותם ולהיעזר בשירותים חינמיים כמו מוקד 6800*, קבוצות מקוונות בקופות החולים, קהילות גמילה או קבוצות בפייסבוק. כדי לשמור על המשפחה, לא מעשנים בבית ומקפידים על מרחק של 15 צעדים (10 מטרים) ממנו. 

(8) עושים פעילות גופנית. זה מתבקש, בעיקר בסגר

מתחילים בהדרגה, ומנסים להגיע ל-30 דקות ליום לפחות. לפעילות גופנית יומיומית וסדירה חשיבות רבה. היא כמו תרופה למניעה ולטיפול במחלות רבות, אשר עלולות להפוך את הקורונה לקטלנית יותר. הסגר הוא זמן מעולה לכך. לא חייבים חדר כושר. גם שיעורי כושר בזום, עלייה וירידה במדרגות או תרגילים בבית יעשו הבדל. 


(9) מנהלים שגרה סדורה, עם מפגשים חברתיים כל יום

שינה איכותית, אכילה מסודרת ופעילויות מהנות עוזרות לשמור על הנפש שלנו. השגרה מרגיעה. כדאי לשלב בה פעילות אהובה (בישול משותף למשל). הסגר הוא סיר לחץ, שצריך לתת לו מפלט. ביחד ולחוד. חשוב להיפגש עם חברים או משפחה כל יום, וירטואלית. אל תפחדו לדבר על מה שמטריד, והציעו עזרה.  


(10) מתכננים את השגרה - יחד עם הילדים 

הסגר מורכב לא פחות עבור הילדים. חשוב לתכנן ביחד שיגרה המותאמת לגיל הילד, כולל למידה מרחוק, משחק וקריאה. חשוב לנסות ולשמור על שעות ערות ושינה דומות לשגרה, להקדיש זמן לכל ילד (ולתת לו לבחור פעילות משותפת!), להגביל זמן מסך, ולאתר מצבי חשש, לחץ וחרדה. כדאי לשמר את המסגרות שהיו לילדים לפני הסגר. 


עצת הזהב: מפסיקים לשנוא. זה הזמן להיות ביחד.

כולנו יחד בסרט הזה. אין אף מגזר בחברה הישראלית שאחראי לבדו לקורונה. הפילוג והשיסוי פוגעים קודם כל בנו. יש לנו מטרה משותפת. זה הזמן לעזור זה לזה ולהבין זה לליבו של זה.

סייעו בכתיבה (ע"פ סדר הא-ב): ד״ר גלעד אגר, פסיכיאטר בביה״ח גהה מקבוצת הכללית וחבר ועד איגוד הפסיכיאטריה בישראל; ד"ר דורית אדלר. תזונאית ומוסמכת לבריאות הציבור. נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא; ד"ר יעל בר-זאב, רופאה מומחית בבריאות הציבור, מרצה בכירה, בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית, יו"ר החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון, ההסתדרות הרפואית; פרופ' ניר גביש, פרופסור חבר למתמטיקה שימושית, במחלקה למתמטיקה בטכניון; הרב פנחס גרוס, מנכ"ל מתחברים לתעסוקה וחבר מועצת העיר אלעד; ד״ר חורש דור-חיים, פיזיולוג, מנכ"ל O2, אגף אדם לקידום בריאות ורפואת ספורט, בקמפוס ספרא גבעת רם, האוניברסיטה העברית; ד״ר יואב יחזקאלי, רופא משפחה עצמאי, מומחה ברפואה פנימית ובמינהל רפואי; פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית, פרופסור לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית והדסה; ד״ר צבי פישל, יו״ר איגוד הפסיכיאטריה של ההסתדרות הרפואית בישראל; ד״ר אסנת קידר,  בית הספר לבריאות הציבור, האוניברסיטה העברית והדסה.

עריכה: רועי שפי, מזכ״ל הקבינט האזרחי וד"ר גל אלון, מייסד המיזם.

עדכוני השפעה:

השר מיכאל ביטון
(
שר לעניינים אזרחיים
):
פנינו בתאריך
2/10/2020
. מצב הפנייה:
זכה להתעניינות
זכה להתעניינות
זכה להתעניינות
זכה להתעניינות
(
נערכה פגישה עם השר שבה נדונו לדרכים להפצת המסמך לקהלים הרלוונטיים.
).

אזכורים בתקשורת:

לעיון נוסף:

צוות הקבינט האזרחי

המאמר נכתב בשיתוף:

צוות הקבינט האזרחי

המאמר נכתב בשיתוף עם: