הקבינט האזרחי

אסטרטגית יציאה קהילתית: יש להקים מערך מקומי של "נאמני המאבק בקורונה", במימון הביטוח הלאומי

600,000 ישראלים מקבלים אבטלה ומתרגלים לחיים ללא עשייה. זה מסוכן לא פחות מהעדר הציות להנחיות הקורונה ואי-ההצלחה ביישום פתרונות מקומיים דיפרנציאליים. הקמת יחידות "נאמני המאבק בקורונה" ברשויות המקומיות תייצר מענה לשני האתגרים, ותרחיק אותנו מסגר נוסף.

פרופ' חגי לוין
אורי פרידמן

מצגת שתוצג מחר בועדת הקורונה של הכנסת בדיון בנושא נאמני המאבק בקורונה - קישור.

_________________________________________

ההתפרצויות המחודשות של נגיף הקורונה ברחבי העולם מלמדות כי הנגיף כאן כדי להישאר. עד לפיתוחו של חיסון, עלינו ללמוד לנהל שגרת חיים לצידו. "אסטרטגית היציאה", תהיה אשר תהיה, מחייבת התנהלות אחרת לחלוטין ברחובות, במרכזי קניות ובמוסדות ציבור. 

אלא שכמעט ולא ניכר שינוי של ממש בהתנהלות הממשלה. למעשה, אנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר סגר נוסף, שלישי במספר, אשר מחירו אדיר. במישור הכלכלי, אנו עלולים להגיע לירידה של 6.5% בתוצר השנה. מספר המובטלים כבר טיפס ל-600 אלף איש (כ-100 אלף מובטלים נוספו בספטמבר) והגירעון בתקציב המדינה בספטמבר לבדו הגיע ל-15 מיליארד ש"ח. הנזק הנפשי עלול להיות גבוה מכל החששות. 

נאמני המאבק בקורונה: בחזרה לימי "המשמר האזרחי"

אסטרטגיית היציאה הנוכחית ממוקדת רובה ככולה בהנחיות וברגולציה. יש בה מספרים, יש בה כללים, יש בה הנחיות. אין בה שילוב כוחות בקהילה. אין בה פעולה משותפת עם ציבור. ובוודאי שאין בה האצלת סמכויות לשטח ופתרון לצורך במענה דיפרנציאלי. זו איוולת, בייחוד נוכח אמון הציבור הנמוך בממשלה ובנבחרי הציבור. 55% מהציבור (!) סבורים שהסגר השני נבע ממניעים פוליטיים, כאשר השבר ניכר גם בקרב מצביעי הליכוד. 

אל מול השבר, ניצבת ישראל עם כ-600,000 ישראלים המקבלים מדי חודש דמי אבטלה, אשר הוארכו עד ליוני 2021. זעקת המעסיקים לפיה דמי האבטלה פוגעים בתמריץ לעבוד - לא שינתה את מדיניות הממשלה, והיא מאיימת לייצר כאן דור אבוד. העדרה של אסטרטגיה כלכלית תביא גם להשלכות חברתיות קשות: מאות אלפי אנשים מתרגלים להישאר בבית. זהו אסון בכל קנה מידה.

וכאן באה ההזדמנות הגדולה, שהועלתה על ידי הציבור עצמו, במסגרת ההתייעצות שערכנו: ניתן וצריך להשתמש בדמי האבטלה למלחמה בקורונה, ולא רק להתמודדות עם השלכותיה. זה בדיוק מה שעשתה ממשלתו של טוני בלייר ב-1997 בבריטניה. הגיעה העת להקים את מערך "נאמני המאבק בקורונה": אזרחים אשר אינם מועסקים, ואשר ביכולתם לסייע למערכות הבריאות, הרווחה, החינוך והשמירה על הסדר הציבורי.

מודל ההפעלה: המדינה משלמת, הקהילה המקומית מפעילה

הרשויות המקומיות הן אלה שצריכות לקבל את הסמכות לנהל את נאמני המאבק בקורונה, להקצות להם משימות ולהפעיל אותם. זאת, על מנת לענות על חוסר היכולת של הממשלה ליישם ביעילות פתרונות דיפרנציאליים. במידת הצורך, משרד הבריאות ומחלקות עירוניות ייעודיות ידרשו להכשיר את הנאמנים באופן ממוקד לביצוע תפקידם. את המידע אודות הנאמנים יקבלו הרשויות משירות התעסוקה ומהביטוח הלאומי, שם רשומים פרטי מחפשי העבודה. הפעלת הנאמנים תתבצע במודל גמיש, המאפשר להם לשוב לעבודתם הקבועה במידת הצורך. 

האם נכון להתנות את דמי האבטלה בפעילות? זוהי שאלה חשובה. במקום לפגוע בדמי האבטלה הקיימים, ניתן לתת על פי חוק מענק נוסף למצטרפים למהלך, או לחילופין להתנות את הארכת ימי האבטלה בכך (מעבר ל-90 הימים הראשונים). ניתן גם לעשות זאת לקבוצות גיל מסויימות. לחילופין, ניתן גם לנסות לעשות זאת על בסיס התנדבותי לחלוטין, דרך פנייה ובקשה של הביטוח הלאומי למובטלים. 

התגמול לנאמני המאבק בקורונה יועבר על ידי הביטוח הלאומי, המשלם להם כבר היום דמי אבטלה. ערים בהן התחלואה גבוהה יותר יקבלו הקצאה גדולה יותר של נאמנים מהממשלה. תקנים אלו יוכלו לשמש בסיס להפעלת מודל "נאמני ציבור" גם בשגרת החיים לאחר הקורונה. מי שמקבל סיוע - יכול גם לסייע בעצמו.

התפקידים: ממערכת החינוך - ועד למרחב הציבורי

רשימת התפקידים אליהם ניתן לשייך את נאמני המאבק בקורונה רחבה מאוד - החל מסיוע בהפעלת מערכת החינוך, דרך סיוע בחלוקת מזון ובהפגת הבדידות אצל קשישים ביישוב ועד לסיוע לשמירה על ההנחיות במרחב הציבורי וסיוע ביצירת קשר לצורך חקירה אפידמיולוגית. במקום שוטרים וקנסות, יכולים נאמני המאבק בקורונה לעמוד בכניסה וביציאה מעסקים חיוניים ובתי תפילה, להבטיח שההנחיות נשמרות ולסייע בחלוקת מסכות או בתיעוד כניסות ויציאות. 

ההשפעה על אמון הציבור יכולה להיות דרמטית. מחקרים מראים כי שיתוף פעולה בין מוסדות המדינה לבין אזרחים ומנהיגי הקהילות מגבירים את האמון ההדדי בין האזרח לבין עובדי ציבור, במיוחד מול אתגרים של אכיפה. יתרון נוסף בשיתופם של אנשי הקהילה המקומית בקבלת ההחלטות וביישומן הוא היכרותם האישית עם התרבות, השפה, הצרכים והקודים החברתיים.

ישראל עשתה ועושה זאת במשך הרבה שנים: זה בדיוק הבסיס למודל ההפעלה של "המשמר האזרחי". אלא שאם פעם האתגר היה בטחוני, כעת אנו ניצבים בפני אתגר חדש. שיתוף הציבור במאמץ למלחמה בקורונה יסייע בהבנת האחריות האישית של כל אחד מאיתנו למצב התחלואה ולהשלכות האפשריות של סגר נוסף. בכוחה של אחריות זו לא רק למנוע את התפרצות התחלואה, אלא גם לקדם ערבות הדדית שכה חסרה לנו.

האתגר: בניית מנגנון הפעלה ומתן מענה דיפרנציאלי 

משרד ראש הממשלה בעצמו השקיע זמן ומאמץ בשנים האחרונות בבניית "מיזם התנדבות לאומי", דרך מנגנון השולחן העגול. בעקבותיו הקים משרד הרווחה את "הרשת להתנדבות הישראלית". קשה שלא לשאול מדוע התובנות, המשאבים והמערכים שנבנו - לא הופעלו ממרץ 2020. זה הזמן להוציא מהבוידעם את האנשים שהיו מעורבים במהלך, ולהקים דרכם את המערך להפעלת נאמני המאבק בקורונה ברשויות המקומיות. 

זוהי אמנם אינה התנדבות "קלאסית", מאחר והיא מערבת תמריץ או התניה כספית. ועדיין, לא מדובר בכוח עבודה המקבל שכר מהרשות המקומית, ומכאן שהתובנות והידע שנצברו במערכת יכולים לסייע. כמו בהתנדבות, גם נאמני המאבק בקורונה שלא יופעלו בצורה נכונה ברשות המקומית - ינטשו. בהיבט זה, רב הדומה על השונה. יש להבטיח שנאמני המאבק בקורונה יאפשרו חדשנות ויוזמה מקומית, יכילו מורכבויות תרבותיות ויביאו ערך. 

מנגנון ההפעלה האפשרי של מערך שכזה נדרש לתת מענה דיפרנציאלי לרשויות שונות, ולהיות מסוגל לייצר להן ערך מהיר ולא עול. במידת הצורך, יידרש המערך להעביר לרשויות גם תקציב ייעודי לשכירת מנהלים.ות שיפעילו את נאמני המאבק בקורונה, או אף לגייס אותם בעצמו. ייתכן שנכון יהיה גם להתאים את מספר נאמני המאבק בקורונה לצרכים המקומיים. אחרי הכל, עדיף להיעזר באזרחים מהקהילה מאשר בחיילי פיקוד העורף.

אסור לנו להגיע לסגר שלישי. בשום מחיר. בשום אופן. 

במחקר והכתיבה השתתפו גם שרונה שיר זבלודובסקי, מיכל זילביגר, מעוז מילנר, טל שוהם, שלמה שדה ומאור וקנין.

לעיון נוסף:

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים
Pixabay

אסטרטגית יציאה קהילתית: יש להקים מערך מקומי של "נאמני המאבק בקורונה", במימון הביטוח הלאומי

600,000 ישראלים מקבלים אבטלה ומתרגלים לחיים ללא עשייה. זה מסוכן לא פחות מהעדר הציות להנחיות הקורונה ואי-ההצלחה ביישום פתרונות מקומיים דיפרנציאליים. הקמת יחידות "נאמני המאבק בקורונה" ברשויות המקומיות תייצר מענה לשני האתגרים, ותרחיק אותנו מסגר נוסף.

מצגת שתוצג מחר בועדת הקורונה של הכנסת בדיון בנושא נאמני המאבק בקורונה - קישור.

_________________________________________

ההתפרצויות המחודשות של נגיף הקורונה ברחבי העולם מלמדות כי הנגיף כאן כדי להישאר. עד לפיתוחו של חיסון, עלינו ללמוד לנהל שגרת חיים לצידו. "אסטרטגית היציאה", תהיה אשר תהיה, מחייבת התנהלות אחרת לחלוטין ברחובות, במרכזי קניות ובמוסדות ציבור. 

אלא שכמעט ולא ניכר שינוי של ממש בהתנהלות הממשלה. למעשה, אנו מתקדמים בצעדי ענק לעבר סגר נוסף, שלישי במספר, אשר מחירו אדיר. במישור הכלכלי, אנו עלולים להגיע לירידה של 6.5% בתוצר השנה. מספר המובטלים כבר טיפס ל-600 אלף איש (כ-100 אלף מובטלים נוספו בספטמבר) והגירעון בתקציב המדינה בספטמבר לבדו הגיע ל-15 מיליארד ש"ח. הנזק הנפשי עלול להיות גבוה מכל החששות. 

נאמני המאבק בקורונה: בחזרה לימי "המשמר האזרחי"

אסטרטגיית היציאה הנוכחית ממוקדת רובה ככולה בהנחיות וברגולציה. יש בה מספרים, יש בה כללים, יש בה הנחיות. אין בה שילוב כוחות בקהילה. אין בה פעולה משותפת עם ציבור. ובוודאי שאין בה האצלת סמכויות לשטח ופתרון לצורך במענה דיפרנציאלי. זו איוולת, בייחוד נוכח אמון הציבור הנמוך בממשלה ובנבחרי הציבור. 55% מהציבור (!) סבורים שהסגר השני נבע ממניעים פוליטיים, כאשר השבר ניכר גם בקרב מצביעי הליכוד. 

אל מול השבר, ניצבת ישראל עם כ-600,000 ישראלים המקבלים מדי חודש דמי אבטלה, אשר הוארכו עד ליוני 2021. זעקת המעסיקים לפיה דמי האבטלה פוגעים בתמריץ לעבוד - לא שינתה את מדיניות הממשלה, והיא מאיימת לייצר כאן דור אבוד. העדרה של אסטרטגיה כלכלית תביא גם להשלכות חברתיות קשות: מאות אלפי אנשים מתרגלים להישאר בבית. זהו אסון בכל קנה מידה.

וכאן באה ההזדמנות הגדולה, שהועלתה על ידי הציבור עצמו, במסגרת ההתייעצות שערכנו: ניתן וצריך להשתמש בדמי האבטלה למלחמה בקורונה, ולא רק להתמודדות עם השלכותיה. זה בדיוק מה שעשתה ממשלתו של טוני בלייר ב-1997 בבריטניה. הגיעה העת להקים את מערך "נאמני המאבק בקורונה": אזרחים אשר אינם מועסקים, ואשר ביכולתם לסייע למערכות הבריאות, הרווחה, החינוך והשמירה על הסדר הציבורי.

מודל ההפעלה: המדינה משלמת, הקהילה המקומית מפעילה

הרשויות המקומיות הן אלה שצריכות לקבל את הסמכות לנהל את נאמני המאבק בקורונה, להקצות להם משימות ולהפעיל אותם. זאת, על מנת לענות על חוסר היכולת של הממשלה ליישם ביעילות פתרונות דיפרנציאליים. במידת הצורך, משרד הבריאות ומחלקות עירוניות ייעודיות ידרשו להכשיר את הנאמנים באופן ממוקד לביצוע תפקידם. את המידע אודות הנאמנים יקבלו הרשויות משירות התעסוקה ומהביטוח הלאומי, שם רשומים פרטי מחפשי העבודה. הפעלת הנאמנים תתבצע במודל גמיש, המאפשר להם לשוב לעבודתם הקבועה במידת הצורך. 

האם נכון להתנות את דמי האבטלה בפעילות? זוהי שאלה חשובה. במקום לפגוע בדמי האבטלה הקיימים, ניתן לתת על פי חוק מענק נוסף למצטרפים למהלך, או לחילופין להתנות את הארכת ימי האבטלה בכך (מעבר ל-90 הימים הראשונים). ניתן גם לעשות זאת לקבוצות גיל מסויימות. לחילופין, ניתן גם לנסות לעשות זאת על בסיס התנדבותי לחלוטין, דרך פנייה ובקשה של הביטוח הלאומי למובטלים. 

התגמול לנאמני המאבק בקורונה יועבר על ידי הביטוח הלאומי, המשלם להם כבר היום דמי אבטלה. ערים בהן התחלואה גבוהה יותר יקבלו הקצאה גדולה יותר של נאמנים מהממשלה. תקנים אלו יוכלו לשמש בסיס להפעלת מודל "נאמני ציבור" גם בשגרת החיים לאחר הקורונה. מי שמקבל סיוע - יכול גם לסייע בעצמו.

התפקידים: ממערכת החינוך - ועד למרחב הציבורי

רשימת התפקידים אליהם ניתן לשייך את נאמני המאבק בקורונה רחבה מאוד - החל מסיוע בהפעלת מערכת החינוך, דרך סיוע בחלוקת מזון ובהפגת הבדידות אצל קשישים ביישוב ועד לסיוע לשמירה על ההנחיות במרחב הציבורי וסיוע ביצירת קשר לצורך חקירה אפידמיולוגית. במקום שוטרים וקנסות, יכולים נאמני המאבק בקורונה לעמוד בכניסה וביציאה מעסקים חיוניים ובתי תפילה, להבטיח שההנחיות נשמרות ולסייע בחלוקת מסכות או בתיעוד כניסות ויציאות. 

ההשפעה על אמון הציבור יכולה להיות דרמטית. מחקרים מראים כי שיתוף פעולה בין מוסדות המדינה לבין אזרחים ומנהיגי הקהילות מגבירים את האמון ההדדי בין האזרח לבין עובדי ציבור, במיוחד מול אתגרים של אכיפה. יתרון נוסף בשיתופם של אנשי הקהילה המקומית בקבלת ההחלטות וביישומן הוא היכרותם האישית עם התרבות, השפה, הצרכים והקודים החברתיים.

ישראל עשתה ועושה זאת במשך הרבה שנים: זה בדיוק הבסיס למודל ההפעלה של "המשמר האזרחי". אלא שאם פעם האתגר היה בטחוני, כעת אנו ניצבים בפני אתגר חדש. שיתוף הציבור במאמץ למלחמה בקורונה יסייע בהבנת האחריות האישית של כל אחד מאיתנו למצב התחלואה ולהשלכות האפשריות של סגר נוסף. בכוחה של אחריות זו לא רק למנוע את התפרצות התחלואה, אלא גם לקדם ערבות הדדית שכה חסרה לנו.

האתגר: בניית מנגנון הפעלה ומתן מענה דיפרנציאלי 

משרד ראש הממשלה בעצמו השקיע זמן ומאמץ בשנים האחרונות בבניית "מיזם התנדבות לאומי", דרך מנגנון השולחן העגול. בעקבותיו הקים משרד הרווחה את "הרשת להתנדבות הישראלית". קשה שלא לשאול מדוע התובנות, המשאבים והמערכים שנבנו - לא הופעלו ממרץ 2020. זה הזמן להוציא מהבוידעם את האנשים שהיו מעורבים במהלך, ולהקים דרכם את המערך להפעלת נאמני המאבק בקורונה ברשויות המקומיות. 

זוהי אמנם אינה התנדבות "קלאסית", מאחר והיא מערבת תמריץ או התניה כספית. ועדיין, לא מדובר בכוח עבודה המקבל שכר מהרשות המקומית, ומכאן שהתובנות והידע שנצברו במערכת יכולים לסייע. כמו בהתנדבות, גם נאמני המאבק בקורונה שלא יופעלו בצורה נכונה ברשות המקומית - ינטשו. בהיבט זה, רב הדומה על השונה. יש להבטיח שנאמני המאבק בקורונה יאפשרו חדשנות ויוזמה מקומית, יכילו מורכבויות תרבותיות ויביאו ערך. 

מנגנון ההפעלה האפשרי של מערך שכזה נדרש לתת מענה דיפרנציאלי לרשויות שונות, ולהיות מסוגל לייצר להן ערך מהיר ולא עול. במידת הצורך, יידרש המערך להעביר לרשויות גם תקציב ייעודי לשכירת מנהלים.ות שיפעילו את נאמני המאבק בקורונה, או אף לגייס אותם בעצמו. ייתכן שנכון יהיה גם להתאים את מספר נאמני המאבק בקורונה לצרכים המקומיים. אחרי הכל, עדיף להיעזר באזרחים מהקהילה מאשר בחיילי פיקוד העורף.

אסור לנו להגיע לסגר שלישי. בשום מחיר. בשום אופן. 

במחקר והכתיבה השתתפו גם שרונה שיר זבלודובסקי, מיכל זילביגר, מעוז מילנר, טל שוהם, שלמה שדה ומאור וקנין.

עדכוני השפעה:

יפעת שאשא ביטון
(
ראשת הוועדה המיוחדת להתמודדות המדינה עם משבר הקורונה
):
פנינו בתאריך
23/11/2020
. מצב הפנייה:
עלה לדיון
עלה לדיון
עלה לדיון
עלה לדיון
(
חה"כ יפעת שאשא ביטון יזמה דיון בנושא בוועדת קורונה, וכינסה את כלל גורמי הממשלה הרלוונטיים
).
איציק שמולי
(
שר
):
פנינו בתאריך
25/11/2020
. מצב הפנייה:
שינה החלטה
שינה החלטה
שינה החלטה
שינה החלטה
(
השר שמולי כינס דיון בהובלתו עם אנשי המשרד, כולל מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, והנחה להוביל את המהלך.
).

אזכורים בתקשורת:

לעיון נוסף:

פרופ' חגי לוין

חגי הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית ופרופ' לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האונ' העברית והדסה.

המאמר נכתב בשיתוף:

אורי פרידמןפרופ' חגי לוין

חגי הוא יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית ופרופ' לאפידמיולוגיה בבית הספר לבריאות הציבור של האונ' העברית והדסה.

אורי פרידמן הוא סטודנט בתכנית המצטיינים לאסטרטגיה וקבלת החלטות בבית הספר לממשל במרכז הבינתחומי הרצליה, ואנליסט בחברת הייעוץ האסטרטגי YS Growth Strategies.

המאמר נכתב בשיתוף עם: