הקבינט האזרחי

סימולטור הקורונה: במקום להחליט על פי תחושות, הגיע הזמן להחלטות על בסיס מספרים

בהעדר חיבור בין צעדי המדיניות וההשלכות הבריאותיות והכלכליות, הדיונים בממשלה על "ההקלות" ימשיכו להיראות כמו סחר סוסים. בכל מודל יש אי וודאות, אך עדיף איתו מאשר בלעדיו.

צוות הקבינט האזרחי

צוות הפקולטה למתמטיקה בטכניון ופורום הקבינט האזרחי: פרופ' ניר גביש, פרופ' עמרי ברק, פרופ' תמי שוחט, ד"ר גל אלון, ד"ר לידיה פרס הרי, בועז בריגר, איתמר מנוחין, ליהיא פרידמן, אופק מושקט. 

קישור למצגת מסכמת שהוצגה להתייעצות

-------

חייהם של 9 מליון אזרחים תלויים בידי פקידים ושרים המנהלים מקח וממכר על הקלות. האחד סבור כך והאחר אחרת - ואנחנו באמצע. "הקלות" הפכו לסחורה שרבים עליה, כמעט כמו דיון תקציבי, אלא שהפעם, החירות, הבריאות והפרנסה של כולנו מוטלות על הכף. 

בחודש האחרון למדנו מהם מקדמי ההדבקה בסגר, מתי אנשים נדבקים, מדבקים והיכן זה קורה. נכון שהממשלה תתנהל על בסיס מודל הלוקח כל זאת בחשבון, ותפרסם אותו, על מנת לאפשר השוואה או שיח. אכן, במודלים מתמטיים יש סיכון. הם אינם מושלמים. אך כל עוד האלגוריתמים והנתונים המוזנים להם פתוחים ושקופים (כמו באנגליה למשל), הם מהווים בסיס טוב יותר להחלטות מאשר תחושות בטן, לחצים והטיות.

בשבועיים האחרונים השקענו כולנו מאמץ רב בבניית סימולטור שכזה. השימוש בו יאפשר לממשלה לקבל החלטות בהווה, ולהתאים אותן בעתיד. 

איך נראה סימולטור הקורונה

בהובלת אנשי הפקולטה למתמטיקה בטכניון, פיתחנו ממשק הכולל שלושה מרכיבים: מימין, החלופות לצעדי ההתערבות אותם ניתן לנקוט. משמאל, משתנים ומקדמים המאפיינים את המגפה, מערכת הבריאות והאוכלוסייה. במרכז מוצגות באופן חזותי התוצאות החזויות מנקיטת הצעדים, שחושבו על סמך המידע שנצבר מהארץ ומהעולם. העקומות מציגות את התוצאות לאורך זמן: נדבקים, מונשמים ונפטרים. 

סימולטור הקורונה: חיבור בין צעדי התערבות לבין התוצאות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות.

ממשק כזה כאמור אינו מושלם, אך הוא מאפשר לממשלה לדון ולהשוות בין התערבויות שונות במשק באופן מושכל ומבוסס נתונים. כך, לדוגמא, ניתן יהיה לחזות בצורה טובה יותר מה המשמעות של הקלה בהיקף הבידוד על מספר המונשמים והנפטרים על ציר הזמן, ומה המשמעות של החמרה בסגר על העלות למשק. בהנחה והקורונה איתנו לאורך זמן - כלי כזה מאפשר לממשלה בחינה של חלופות מבוססות על מספרים.  

חיבור החלטות לתוצאות

הסימולטור מבוסס על מודל מתמטי המחבר בין שלושה מרכיבים: 

המדענים הישראלים יודעים לאמוד ולחזות אינספור התנהגויות - מתביעות ביטוח ועד ללחיצה על פרסומת באינטרנט. זו העת בה נכון לנצל את הידע והיכולות שלנו, על אף המגבלות שבחיזוי, תוך למידה מתמשכת ועדכון המקדמים השונים. אין דבר דחוף יותר מאשר לאפשר למשק הישראלי לחזור לשגרה, מבלי לקחת סיכונים מיותרים. 

משיכת זמן אינה אסטרטגיה

בבסיס הסימולטור ניצבת ההבנה שגם אם "נשטיח את העקומה", הקורונה תישאר איתנו. לכמה זמן? קשה לדעת. זה יכול לקחת חודשים או שנים. נדרשת מאיתנו היערכות אחרת. עלינו לנהל "עקומת הכלה" לאורך פרק זמן ארוך, שאינו ידוע. השבתת המשק אינה אפשרית מאחר ולהתמודדות עם מגפת הקורונה נדרשים משאבים. לממשלה נדרשת יכולת תגובה כמעט מיידית, עם ניטור רחב. 

דבר אחד ברור: משיכת זמן לבדה היא איננה אסטרטגיה, כמו גם עצירת המשק כולו רק בשל עלייה יומית במספר הנדבקים בשכונה מסוימת. האיזון בין בריאות הגוף, הנפש והמשק, לצד שיקולי מוסר, מחייב שילוב בין ארבע שכבות ביטחון, אשר תחת כל אחת מהן יש מכלול של צעדים ואפשרויות שיכולים להשפיע על מידת האפקטיביות שלה: 

ארבע שכבות ביטחון - המעוגנות בסימולטור

שכבת הבידוד האישי כוללת צעדים המבטיחים שאנשים שנקבע כי הם חייבים בבידוד (חולים או שהיו במגע הדוק עם כאלו וקיים חשש שחלו) - יישארו בבית. יש להחליט עד כמה החשש סביר ולקבוע מה רמת הפיקוח: במודל ה"רך" ניתן לשלוח SMS. במודל ה"מחמיר" ניתן לשלוח שוטר מדי יום לביתם. לכל החלטה כזו יהיו השלכות שונות על מקדמי ההדבקה. 

שכבת הבידוד הגאוגרפי כוללת הטלת סגר על ערים או שכונות שלמות, בהתבסס על ממצאי הבדיקות. כאן נדרשת מדיניות ביחס להיקף הבדיקות והפיזור שלהן בערים שונות. היקף בדיקות רב - יאפשר לגלות בשלב מוקדם יחסית התחלה של התפרצות, ולהיפך. 

שכבת הבידוד הדמוגרפי כוללת בידוד של אוכלוסיות בסיכון, בין על פי גיל ובין על פי  מחלות רקע, אשר הסיכון עבורן גבוה במיוחד. כך למשל, הנתונים שנאספו מצרפת, איטליה, סין וארה"ב - מראים שבני ה-80 ומעלה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד למות מהקורונה (8% מהנדבקים בצרפת, 13% בארה"ב ו-15% בסין). 

לצד כל אלה, ישנם צעדים משקיים שניתן לקחת, דוגמת השבתת מערכת החינוך (באופן מלא או חלקי) או השבתת מגזרים שונים בתעשייה. 

בלי מקח וממכר פוליטי 

אין ספק שההחלטות על ניהול משבר הקורונה הן החלטות במצב של אי וודאות. יחד עם זאת, ישנם דברים רבים שכבר ידועים לנו, ויש לנו יכולת לייצר מודל מתמטי לחיזוי ההשפעה המצטברת של צעדים שונים על מדדי תוצאה מעולם הבריאות, הכלכלה והחברה.  

במקום החלטות המבוססות על תחושות בטן, נדרש כלי מוסכם שיאפשר לייצר לייצר סל של צעדים המבוסס על נתונים. עלינו לקדם שיח רציני ומבוסס עובדות, לצד מודלים שקופים, שיחליף מקח וממכר פוליטי בין שרים לבין פקידים. בכך, נוכל להחזיר את אמונו של העם, שיתקשה בציות לגזרות כואבות שאינן מבוססות דין. 

לפרסום באתר של הפקולטה למתמטיקה בטכניון

להודעה לעיתונות שפרסם הטכניון

לעיון נוסף:

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים

סימולטור הקורונה: במקום להחליט על פי תחושות, הגיע הזמן להחלטות על בסיס מספרים

בהעדר חיבור בין צעדי המדיניות וההשלכות הבריאותיות והכלכליות, הדיונים בממשלה על "ההקלות" ימשיכו להיראות כמו סחר סוסים. בכל מודל יש אי וודאות, אך עדיף איתו מאשר בלעדיו.

צוות הפקולטה למתמטיקה בטכניון ופורום הקבינט האזרחי: פרופ' ניר גביש, פרופ' עמרי ברק, פרופ' תמי שוחט, ד"ר גל אלון, ד"ר לידיה פרס הרי, בועז בריגר, איתמר מנוחין, ליהיא פרידמן, אופק מושקט. 

קישור למצגת מסכמת שהוצגה להתייעצות

-------

חייהם של 9 מליון אזרחים תלויים בידי פקידים ושרים המנהלים מקח וממכר על הקלות. האחד סבור כך והאחר אחרת - ואנחנו באמצע. "הקלות" הפכו לסחורה שרבים עליה, כמעט כמו דיון תקציבי, אלא שהפעם, החירות, הבריאות והפרנסה של כולנו מוטלות על הכף. 

בחודש האחרון למדנו מהם מקדמי ההדבקה בסגר, מתי אנשים נדבקים, מדבקים והיכן זה קורה. נכון שהממשלה תתנהל על בסיס מודל הלוקח כל זאת בחשבון, ותפרסם אותו, על מנת לאפשר השוואה או שיח. אכן, במודלים מתמטיים יש סיכון. הם אינם מושלמים. אך כל עוד האלגוריתמים והנתונים המוזנים להם פתוחים ושקופים (כמו באנגליה למשל), הם מהווים בסיס טוב יותר להחלטות מאשר תחושות בטן, לחצים והטיות.

בשבועיים האחרונים השקענו כולנו מאמץ רב בבניית סימולטור שכזה. השימוש בו יאפשר לממשלה לקבל החלטות בהווה, ולהתאים אותן בעתיד. 

איך נראה סימולטור הקורונה

בהובלת אנשי הפקולטה למתמטיקה בטכניון, פיתחנו ממשק הכולל שלושה מרכיבים: מימין, החלופות לצעדי ההתערבות אותם ניתן לנקוט. משמאל, משתנים ומקדמים המאפיינים את המגפה, מערכת הבריאות והאוכלוסייה. במרכז מוצגות באופן חזותי התוצאות החזויות מנקיטת הצעדים, שחושבו על סמך המידע שנצבר מהארץ ומהעולם. העקומות מציגות את התוצאות לאורך זמן: נדבקים, מונשמים ונפטרים. 

סימולטור הקורונה: חיבור בין צעדי התערבות לבין התוצאות הבריאותיות, החברתיות והכלכליות.

ממשק כזה כאמור אינו מושלם, אך הוא מאפשר לממשלה לדון ולהשוות בין התערבויות שונות במשק באופן מושכל ומבוסס נתונים. כך, לדוגמא, ניתן יהיה לחזות בצורה טובה יותר מה המשמעות של הקלה בהיקף הבידוד על מספר המונשמים והנפטרים על ציר הזמן, ומה המשמעות של החמרה בסגר על העלות למשק. בהנחה והקורונה איתנו לאורך זמן - כלי כזה מאפשר לממשלה בחינה של חלופות מבוססות על מספרים.  

חיבור החלטות לתוצאות

הסימולטור מבוסס על מודל מתמטי המחבר בין שלושה מרכיבים: 

  • צעדי התערבות עליהם יכולה הממשלה להחליט, דוגמת הגבלות דמוגרפיות, סגר גאוגרפי, מהלכים לאכיפת בידוד אישי או שילוב של צעדים. 
  • מקדמים דוגמת מקדמי ההדבקה לקבוצות גיל שונות, לפי קיום תחלואה, אותם ניתן ללמוד מהעולם ומהניסיון המצטבר בישראל. 
  • תוצאות בריאותיות, חברתיות וכלכליות לפיהן נכון לבחון צעדים שונים דוגמת מספר הנפטרים, היקף הבידוד במשק, העלות התקציבית והעלות המשקית. 

המדענים הישראלים יודעים לאמוד ולחזות אינספור התנהגויות - מתביעות ביטוח ועד ללחיצה על פרסומת באינטרנט. זו העת בה נכון לנצל את הידע והיכולות שלנו, על אף המגבלות שבחיזוי, תוך למידה מתמשכת ועדכון המקדמים השונים. אין דבר דחוף יותר מאשר לאפשר למשק הישראלי לחזור לשגרה, מבלי לקחת סיכונים מיותרים. 

משיכת זמן אינה אסטרטגיה

בבסיס הסימולטור ניצבת ההבנה שגם אם "נשטיח את העקומה", הקורונה תישאר איתנו. לכמה זמן? קשה לדעת. זה יכול לקחת חודשים או שנים. נדרשת מאיתנו היערכות אחרת. עלינו לנהל "עקומת הכלה" לאורך פרק זמן ארוך, שאינו ידוע. השבתת המשק אינה אפשרית מאחר ולהתמודדות עם מגפת הקורונה נדרשים משאבים. לממשלה נדרשת יכולת תגובה כמעט מיידית, עם ניטור רחב. 

דבר אחד ברור: משיכת זמן לבדה היא איננה אסטרטגיה, כמו גם עצירת המשק כולו רק בשל עלייה יומית במספר הנדבקים בשכונה מסוימת. האיזון בין בריאות הגוף, הנפש והמשק, לצד שיקולי מוסר, מחייב שילוב בין ארבע שכבות ביטחון, אשר תחת כל אחת מהן יש מכלול של צעדים ואפשרויות שיכולים להשפיע על מידת האפקטיביות שלה: 

ארבע שכבות ביטחון - המעוגנות בסימולטור

שכבת הבידוד האישי כוללת צעדים המבטיחים שאנשים שנקבע כי הם חייבים בבידוד (חולים או שהיו במגע הדוק עם כאלו וקיים חשש שחלו) - יישארו בבית. יש להחליט עד כמה החשש סביר ולקבוע מה רמת הפיקוח: במודל ה"רך" ניתן לשלוח SMS. במודל ה"מחמיר" ניתן לשלוח שוטר מדי יום לביתם. לכל החלטה כזו יהיו השלכות שונות על מקדמי ההדבקה. 

שכבת הבידוד הגאוגרפי כוללת הטלת סגר על ערים או שכונות שלמות, בהתבסס על ממצאי הבדיקות. כאן נדרשת מדיניות ביחס להיקף הבדיקות והפיזור שלהן בערים שונות. היקף בדיקות רב - יאפשר לגלות בשלב מוקדם יחסית התחלה של התפרצות, ולהיפך. 

שכבת הבידוד הדמוגרפי כוללת בידוד של אוכלוסיות בסיכון, בין על פי גיל ובין על פי  מחלות רקע, אשר הסיכון עבורן גבוה במיוחד. כך למשל, הנתונים שנאספו מצרפת, איטליה, סין וארה"ב - מראים שבני ה-80 ומעלה נמצאים בסיכון גבוה במיוחד למות מהקורונה (8% מהנדבקים בצרפת, 13% בארה"ב ו-15% בסין). 

לצד כל אלה, ישנם צעדים משקיים שניתן לקחת, דוגמת השבתת מערכת החינוך (באופן מלא או חלקי) או השבתת מגזרים שונים בתעשייה. 

בלי מקח וממכר פוליטי 

אין ספק שההחלטות על ניהול משבר הקורונה הן החלטות במצב של אי וודאות. יחד עם זאת, ישנם דברים רבים שכבר ידועים לנו, ויש לנו יכולת לייצר מודל מתמטי לחיזוי ההשפעה המצטברת של צעדים שונים על מדדי תוצאה מעולם הבריאות, הכלכלה והחברה.  

במקום החלטות המבוססות על תחושות בטן, נדרש כלי מוסכם שיאפשר לייצר לייצר סל של צעדים המבוסס על נתונים. עלינו לקדם שיח רציני ומבוסס עובדות, לצד מודלים שקופים, שיחליף מקח וממכר פוליטי בין שרים לבין פקידים. בכך, נוכל להחזיר את אמונו של העם, שיתקשה בציות לגזרות כואבות שאינן מבוססות דין. 

לפרסום באתר של הפקולטה למתמטיקה בטכניון

להודעה לעיתונות שפרסם הטכניון

לעיון נוסף:

צוות הקבינט האזרחי

המאמר נכתב בשיתוף:

צוות הקבינט האזרחי

המאמר נכתב בשיתוף עם:

פרסומים נוספים