הקבינט האזרחי

חרדים מקורונה: המגפה כבר שם - איך נעצור אותה במהירות האפשרית?

הציבור החרדי חי בצפיפות רבה ביותר, ולפיכך סכנת ההידבקות בו היא הגדולה ביותר. במשך שבועות הממשלה האמינה שבמגזר החרדי יקשיבו לצווים. זה לא עבד. להלן הצעה מעשית.

ד"ר גלעד מלאך
ליהיא פרידמן

היקף הפגיעה של הקורונה בציבור החרדי מדאיג: בארה"ב מדובר על אלפים, עם התפרצות ענק בברוקלין, ובישראל הפכה בני ברק לעיר השנייה בגודלה מבחינת מספר הנדבקים. מנתוני מפא"ת, כ-30% מהחולים החדשים נדבקו בבתי כנסת, בישיבות ובמקוואות. החרדים זלזלו בתקנות, אבל גם גופי ממשלה שונים לא פעלו באופן מותאם לדרכי ההתנהלות של החברה החרדית ולפיכך השפעתם היתה מוגבלת.

ההזדמנות שפוספסה 

על פניו, המאפייניים החברתיים-תרבותיים הייחודיים של החרדים יכלו להביא להצלחה אדירה במניעת הקורונה: רמת הציות לסמכות הרבנית היא כמעט מוחלטת, רשת ארגוני העזרה ההדדית (גמ"חים ומפעלי חסד) היא חסרת תקדים בהיקפה ויש מנגנונים קהילתיים יעילים מאוד להפצת מידע (מפשקווילים, קהילות בתי כנסת וחסידויות ועד לקבוצות ווטסאפ ואתרי אינטרנט חרדים). בנוסף, החברה החרדית היא צעירה מאוד (שיעור בני 65 ומעלה בחברה החרדית עומד על 3% בלבד). 

אך כל אלה מחייבים התנהלות ממשלתית נכונה. בהעדרה - החברה החרדית הופכת לפגיעה עוד יותר. אותם מאפיינים שיכולים למנוע את ההתפשטות, הופכים לאלה שמאיצים אותה: 

איך משנים כיוון?

עד לימים האחרונים, הציבור החרדי התנהל בשאננות ביחס לזהירות מפני הקורונה. המודעות לסכנה היתה נמוכה וחלק גדול מהרבנים לא הכיר באיום. ברחוב החרדי היו מי שראו בתקנות לשעת חירום כגזירה של הממשלה שאין להקפיד עליה. 

התפשטות המחלה ושיח ישיר עם גורמים רבניים ואזרחיים במגזר החרדי הביאו למפנה בקרב הציבור החרדי ורמת ההקפדה היום הינה גבוהה לאין ערוך, אך עדיין אינה מושלמת. כדי להתמודד עם האתגרים שאנו עומדים בפניהם ישנו צורך במספר צעדים נוספים: 

  1. הקמת צוות ממשלתי לתקשורת מול הרבנים: יש צורך למנות בעלי תפקידים רשמיים אשר יתווכו מידע למקבלי ההחלטות בציבור החרדי. כאשר הרבנים הבינו את גודל השעה – יצאו פסקי הלכה האוסרים על תפילה בבתי כנסת (אלא במקום פתוח) והאוסרים על תפילה בציבור לאנשים מבוגרים גם בשטח פתוח. 
  2. הערכות מיוחדת לחג הפסח: יש להוציא כעת הנחיות ברורות של הרבנים על אופן ההערכות לפסח (רכישת מזון, הגעלת כלים ושריפת חמץ, התכנסויות בליל הסדר ואחריו). אסור לחכות עם המהלך לרגע האחרון. במידת הצורך, יש לחלק ערכות פסח לכל בית, באופן מרוכז ומוגן, דרך פיקוד העורף או רשתות הסיוע. 
  3. בניית ערוצי תקשורת עם הציבור: על משרד הבריאות לפעול להעברת מידע עדכני מדי יום למוקדים העירוניים ברשויות החרדיות להם יש את הכלים להעביר את המידע לתושבים.  כמו כן יש לצאת מסע הסברה ייעודי לציבור החרדי, בערוצים הרלוונטיים לו, עם דמויות רפואיות בולטות במגזר. כמהלך משלים, יש להגביר את הנוכחות המשטרתית ואת הקנסות בייחוד ביחס לקבוצות הקיצוניות שממשיכות לזלזל בהוראות. 
  4. הקמת מרכזים לבדיקות קורונה בערים חרדיות: נדרשת תשתית ייעודית לחרדים גם לבדיקות קורונה (למרבית החרדים אין רכב פרטי לנסיעה לבדיקה במרכזי מד"א) וגם לבידוד של חרדים. הבידוד בבתים הוא כמעט בלתי אפשרי בציבור החרדי ויש צורך להתאים להם את התנאים הייחודיים  (כשרות ועוד). 

אין זמן

משבר הקורונה מייצר אתגרים וסכנות חסרי תקדים מבחינה בריאותית, כלכלית ותפקודית לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה. כשלון בשיתוף פעולה עם הציבור החרדי יעלה לו ולחברה הישראלית במחיר כבד. לעומת זאת, דווקא המשבר יכול לייצר אחדות הגורל בפני וירוס שאינו מבדיל בין חרדים לשאינם. יש לפנינו הזדמנות לשבור חומות, לשתף פעולה ולצאת מחוסנים ומחוזקים.

ד"ר גלעד מלאך הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שפרסם עם עמיתים מסמך רחב יותר בנושא.

לעיון נוסף:

Times of Israel, הוירוס משתולל וגורמים רשמיים בארה"ב מתקשים לעצור התקהלויות של חרדים, נבדק ב-26/3/2020

הארץ, פי שמונה בבני ברק, פי ארבעה בירושלים: זינוק במספר החולים בריכוזים חרדיים, נבדק ב-27/3/2020

מפא"ת, גליון נתונים אודות הנדבקים בקורונה בישראל, נבדק ב-24/3/2020

המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנתון החברה החרדית בישראל 2019, נבדק ב-27/3/2020

כיכר השבת, הגר"ג אדלשטיין יצא במכתב חריף במיוחד, נבדק ב-28/3/2020

המכון הישראלי לדמוקרטיה, כיצד מתמודד המגזר החרדי עם נגיף הקורונה? נבדק ב-27/3/2020

נוסח לצפייה

❮   כל הפרסומים
צלם: מארק ניימן, לע”מ

חרדים מקורונה: המגפה כבר שם - איך נעצור אותה במהירות האפשרית?

הציבור החרדי חי בצפיפות רבה ביותר, ולפיכך סכנת ההידבקות בו היא הגדולה ביותר. במשך שבועות הממשלה האמינה שבמגזר החרדי יקשיבו לצווים. זה לא עבד. להלן הצעה מעשית.

היקף הפגיעה של הקורונה בציבור החרדי מדאיג: בארה"ב מדובר על אלפים, עם התפרצות ענק בברוקלין, ובישראל הפכה בני ברק לעיר השנייה בגודלה מבחינת מספר הנדבקים. מנתוני מפא"ת, כ-30% מהחולים החדשים נדבקו בבתי כנסת, בישיבות ובמקוואות. החרדים זלזלו בתקנות, אבל גם גופי ממשלה שונים לא פעלו באופן מותאם לדרכי ההתנהלות של החברה החרדית ולפיכך השפעתם היתה מוגבלת.

ההזדמנות שפוספסה 

על פניו, המאפייניים החברתיים-תרבותיים הייחודיים של החרדים יכלו להביא להצלחה אדירה במניעת הקורונה: רמת הציות לסמכות הרבנית היא כמעט מוחלטת, רשת ארגוני העזרה ההדדית (גמ"חים ומפעלי חסד) היא חסרת תקדים בהיקפה ויש מנגנונים קהילתיים יעילים מאוד להפצת מידע (מפשקווילים, קהילות בתי כנסת וחסידויות ועד לקבוצות ווטסאפ ואתרי אינטרנט חרדים). בנוסף, החברה החרדית היא צעירה מאוד (שיעור בני 65 ומעלה בחברה החרדית עומד על 3% בלבד). 

אך כל אלה מחייבים התנהלות ממשלתית נכונה. בהעדרה - החברה החרדית הופכת לפגיעה עוד יותר. אותם מאפיינים שיכולים למנוע את ההתפשטות, הופכים לאלה שמאיצים אותה: 

  • המרכיב האמוני: לימוד התורה בישיבות ותפילה בבתי הכנסת הינם מרכיבי יסוד של הקיום החרדי. הפסקתם נתפסת כבלתי אפשרית למעט בהוראה רבנית מפורשת וזו התמהמה מלהגיע. 
  • משפחות גדולות, דירות קטנות: הצפיפות רבה, אך גם המשמעת. נדרשת השקעה כדי שמשקי הבית יהיו ערוכים לשהייה ממושכת באותו מקום, לאורך זמן.
  • אין יכולת למידה מרחוק: משמעת הלמידה גבוהה, אך במרבית הבתים אין אינטרנט או סמארטפונים שיאפשרו למידה מרחוק.
  • מצוקה כלכלית אמיתית: שיעורי העוני גבוהים יותר. המיתון הכללי במשק וגלי הפיטורים רק מגדילים את הלחץ. 

איך משנים כיוון?

עד לימים האחרונים, הציבור החרדי התנהל בשאננות ביחס לזהירות מפני הקורונה. המודעות לסכנה היתה נמוכה וחלק גדול מהרבנים לא הכיר באיום. ברחוב החרדי היו מי שראו בתקנות לשעת חירום כגזירה של הממשלה שאין להקפיד עליה. 

התפשטות המחלה ושיח ישיר עם גורמים רבניים ואזרחיים במגזר החרדי הביאו למפנה בקרב הציבור החרדי ורמת ההקפדה היום הינה גבוהה לאין ערוך, אך עדיין אינה מושלמת. כדי להתמודד עם האתגרים שאנו עומדים בפניהם ישנו צורך במספר צעדים נוספים: 

  1. הקמת צוות ממשלתי לתקשורת מול הרבנים: יש צורך למנות בעלי תפקידים רשמיים אשר יתווכו מידע למקבלי ההחלטות בציבור החרדי. כאשר הרבנים הבינו את גודל השעה – יצאו פסקי הלכה האוסרים על תפילה בבתי כנסת (אלא במקום פתוח) והאוסרים על תפילה בציבור לאנשים מבוגרים גם בשטח פתוח. 
  2. הערכות מיוחדת לחג הפסח: יש להוציא כעת הנחיות ברורות של הרבנים על אופן ההערכות לפסח (רכישת מזון, הגעלת כלים ושריפת חמץ, התכנסויות בליל הסדר ואחריו). אסור לחכות עם המהלך לרגע האחרון. במידת הצורך, יש לחלק ערכות פסח לכל בית, באופן מרוכז ומוגן, דרך פיקוד העורף או רשתות הסיוע. 
  3. בניית ערוצי תקשורת עם הציבור: על משרד הבריאות לפעול להעברת מידע עדכני מדי יום למוקדים העירוניים ברשויות החרדיות להם יש את הכלים להעביר את המידע לתושבים.  כמו כן יש לצאת מסע הסברה ייעודי לציבור החרדי, בערוצים הרלוונטיים לו, עם דמויות רפואיות בולטות במגזר. כמהלך משלים, יש להגביר את הנוכחות המשטרתית ואת הקנסות בייחוד ביחס לקבוצות הקיצוניות שממשיכות לזלזל בהוראות. 
  4. הקמת מרכזים לבדיקות קורונה בערים חרדיות: נדרשת תשתית ייעודית לחרדים גם לבדיקות קורונה (למרבית החרדים אין רכב פרטי לנסיעה לבדיקה במרכזי מד"א) וגם לבידוד של חרדים. הבידוד בבתים הוא כמעט בלתי אפשרי בציבור החרדי ויש צורך להתאים להם את התנאים הייחודיים  (כשרות ועוד). 

אין זמן

משבר הקורונה מייצר אתגרים וסכנות חסרי תקדים מבחינה בריאותית, כלכלית ותפקודית לציבור החרדי ולחברה הישראלית כולה. כשלון בשיתוף פעולה עם הציבור החרדי יעלה לו ולחברה הישראלית במחיר כבד. לעומת זאת, דווקא המשבר יכול לייצר אחדות הגורל בפני וירוס שאינו מבדיל בין חרדים לשאינם. יש לפנינו הזדמנות לשבור חומות, לשתף פעולה ולצאת מחוסנים ומחוזקים.

ד"ר גלעד מלאך הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, שפרסם עם עמיתים מסמך רחב יותר בנושא.

לעיון נוסף:

נוסח להדפסה

ד"ר גלעד מלאך

גלעד הוא ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן.

המאמר נכתב בשיתוף:

ליהיא פרידמןד"ר גלעד מלאך

גלעד הוא ראש התוכנית "חרדים בישראל" במכון הישראלי לדמוקרטיה ומרצה במחלקה למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן.

ליהיא היא מרצה ומנהלת תכנית המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות בבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה.

המאמר נכתב בשיתוף עם:

פרסומים נוספים